גזר דין בתיק ת"פ 47737-12-10

הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של תקיפת בת זוג ואיומים. על פי עובדות כתב האישום מתוקן, ביום 24.12.10, בסמוך לכניסת השבת, המתלוננת ביקשה מהנאשם להדליק את דוד החשמל מכיון שרגליה היו רטובות והיא חששה להתחשמל. בתגובה הנאשם אמר למתלוננת שתדליק את הדוד ברגליים רטובות, תפס ומשך אותה לכיוון המתג, היכה אותה בידיה ובעט ברגלה, בנוכחות בנם בן השלוש של בני הזוג. הנאשמת נמלטה לחדר השינה, והנאשם רדף אחריה וכיסה בידיו את פיה כדי להשתיקה, עד שהמתלוננת נפלה על המיטה. הנאשם אף איים על המתלוננת שאם לא תסתום את הפה ייתן לה סטירה.

            הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו המאשימה תבקש להרשיע את הנאשם ולהטיל עליו עונשים של מאסר על תנאי ושירות לתועלת הציבור, והסניגור חופשי בטיעוניו, כולל לעניין ההרשעה.

            ב"כ המאשימה ביקש להטיל על הנאשם עונש של מאסר על תנאי ושל"צ. הוא ציין בטיעוניו את העובדה שהתקיפה נעשתה לעיני ילדם בן השלוש של בני הזוג, את תחושותיה של המתלוננת, שנאלצה לשתף ולהתלונן בפני אנשים זרים על מעשיו של הנאשם, את המכתב שכתבה המתלוננת בו ביקשה שלא להקל בעונשו של הנאשם, ולטענת התובע יש לראות בכך התנגדות להסדר הטיעון, ואת הפסיקה שעמדה על הצורך להחמיר בענישה על עבירות אלימות. התובע ביקש להגדיל את היקף השל"צ לעומת ההיקף של 140 שעות שהומלץ על ידי שירות המבחן.

            הסניגור טען כי תמונת היחסים בין בני הזוג מורכבת, וכי שירות המבחן ערך תסקיר מעמיק ויש לקבל את המלצתו. הוא התייחס לרקע השונה ולמטענים שהביא כל אחד מבני הזוג, וכן ציין כי השניים נפרדו וחל שינוי בעמדת המתלוננת, כפי שעולה מהדברים המובאים בשמה בתסקיר. עוד ציין כי הימנעות מהרשעה תתרום לאפשרות התעסוקה של הנאשם וכתוצאה מכך לאפשרות לשלם מזונות, ובכך תסייע גם למתלוננת ולבנו של הנאשם. עוד טען כי הנאשם לומד לרבנות, והרשעה תפגע באפשרות שיוסמך לרבנות. הסניגור ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהימנע מהרשעת הנאשם.

            כאמור, שירות המבחן הכין תסקיר לגבי הנאשם. מהתסקיר עולה כי הנאשם החל במהלך שירותו הצבאי בתהליך של חזרה בתשובה. הנאשם הכיר את אשתו והשניים נישאו לאחר ארבעה חודשי היכרות, ובסמוך לאחר מכן נולד בנם. קשריו של הנאשם עם משפחת המוצא שלו רופפים. מהתסקיר עולה כי בין בני הזוג קיימים פערים גדולים לגבי תפיסתם את תפקידי הגבר והאישה בבית. על פי התרשמות קצינת המבחן, בני הזוג נכנסו לנישואין מוקדם ועם היכרות מוקדמת דלה, כאשר ביניהם פערים ביחס לתפיסת הזוגיות ולנושאים הקשורים בדת. עם זאת, בני הזוג מעוניינים לסיים את ההלכים ביניהם ולהגיע להסדרים. עוד צויין בתסקיר כי הנאשם נוטל על עצמו אחריות לעבירות שביצע, אם כי מצמצם את חלקו, וכי הוא שרוי במצוקה נפשית בשל ההליכים המתנהלים נגדו. מהתסקיר עולים גם קשיים בהתנהלותו של הנאשם, בנוגע לאפשרות של נטיה לצריכת אלכוהול, וכן לתלונות שהעלה הנאשם כלפי המתלוננת לאחר שנפרדו, אשר נבדקו והופרכו. עם זאת, קצינת המבחן ציינה כי המתלוננת הבהירה שכיום היא אינה מאויימת על ידי הנאשם, אין ביניהם כל קשר, הנאשם פוגש את בנם במקום נייטרלי והמתלוננת אינה מעוניינת לנקום אלא להמשיך בחייה. בנושא זה נראה שחל שינוי בעמדתה של המתלוננת בין מועד כתיבת מכתבה לבין שיחתה עם קצינת המבחן, ויתכן שהדבר נובע מהפרידה בין בני הזוג. המלצת קצינת המבחן היא להימנע מהרשעת הנאשם, להטיל עליו עונש של של"צ בהיקף 14 שעות וצו מבחן.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לבטל את הרשעת הנאשם ולאמץ את המלצת שירות המבחן, מנימוקים אלו:

הנאשם כבן 27. זוהי הרשעתו היחידה ואין לנאשם רקע של הפרות חוק. כפי שעולה מהתסקיר, הנאשם חזר בתשובה, שינה את אורח חייו ונישא למתלוננת לאחר תקופת היכרות קצרה, כאשר בין השניים פערים גדולים בנושאים שונים. על רקע זה מיוחסות לנאשם העבירות אותן ביצע. ממכתב המתלוננת ומדבריה לקצינת המבחן עולה תמונה של חיי נישואין שאינם נעימים ונוחים, אולם גם המתלוננת לא טענה קונקרטית כי הנאשם נהג באלימות פיזית במקרים קודמים. התסקיר שהוגש מצביע על מורכבות ועל נקודות בעייתיות שונות, אך ככלל הוא איננו תסקיר שלילי.

המעשים נשוא כתב האישום המתוקן, שבהם הודה הנאשם, אינם מהקלים ביותר אך גם אינם מהחמורים. לא נגרמו למתלוננת חבלות ממשיות, פציעות וכדומה.

הנאשם והמתלוננת נפרדו, המתלוננת אינה חוששת מן הנאשם ומעוניינת להמשיך את חייה בנפרד ממנו. כך שהחשש להישנות מעשים דומים אינו קיים עתה.

בעקבות התלונה נשוא תיק זה שהה הנאשם במעצר ממש במשך חודש מלא, ולאחר מכן שוחרר בתנאים באיזוק אלקטרוני. אמנם אין מדובר בעונש במובנו הפורמלי. אולם מעבר לעובדה שתקופת המעצר היא נסיבה שיש להביאה בחשבון לעניין העונש, בפועל יש בשהות במעצר כדי ליצור אצל הנאשם הרתעה מפני חזרה על מעשים דומים.

הנאשם טען, והדבר מוצא ביטוי אף בתסקיר שהוגש, כי הוא לומד לרבנות והרשעה פלילית עלולה למנוע את הסמכתו כרב או כדיין.

נוכח כל האמור אני סבורה שיש לקבל את ההמלצה ולהימנע מהרשעת הנאשם. עם זאת, מצאתי לנכון להגדיל את היקף השל"צ שהוצע על ידי שירות המבחן. אני מבטלת את ההרשעה מיום 10.4.11, ותחתיה קובעת כי הנאשם ביצע את העבירות בהן הודה.

אני מטילה על הנאשם לבצע של"צ בהיקף של 200 שעות בהתאם לתכנית שהוצעה. במידה שיהיה צורך בשינוי מקום ההשמה, יעשה זאת שירות המבחן ויודיע לבית המשפט.

מוטל על הנאשם צו מבחן למשך שנה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.

ניתן היום,  כ"ט שבט תשע"ב, 22 פברואר 2012, בנוכחות הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: